זוגיות בין חרדים לכיפות סרוגות - האומנם?

היי רחלי,
מה שלומך?

אני אנסה עכשיו לספר לך על סיפור החיים שלי בעולם השידוכים .

תראי, אני עוף די מוזר בשמי הציבור החרדי, וזה נותן את סימניו גם ובעיקר בענף השידוכים, מצד אחד, גדלתי בעולם החסידי, התחנכתי במוסדותיו, ולפחות מבחינה וויזואלית אני נראה כזה, מצד שני, בכל מה שקשור לאמונתי הדתית אני יותר קרוב לציבור הדתי, וכיום אני לומד במוסד ששיך לזרם הדתי לאומי, אך בכל מה שקשור להשקפותיי הלאומיות והכלכליות אני שייך לשמאל. כך שאני בעצמי מבולבל, אך גרוע מזה, השדכנים/ות מבולבלים/ות ממני. וזה בהחלט משפיע על עולם השידוכים שלי.

נולדתי למשפחה חרדית די קלאסית, משפחה מעט פתוחה יותר מהממוצע במגזר, אך עדיין מיינסטרים של הציבור החרדי, אני לא ממש יודע להגיד איפה התחיל השינוי אצלי, ומעבר לכך, השינוי לא קרה מאירוע אחד או ביום אחד אלא ממכלול של דברים לאורך די הרבה זמן. 

ובכל זאת, נקודת המפנה העיקרית שאני זוכר הייתה כאשר יצא לי ליצור קשר עם הברנז'ה של עולם הקולנוע התל אביבי. אנשים שבחור חרדי מהשורה לא ממש רוצה או מצליח להכיר, דבר נוסף שגרם לי לספק את סקרנותי בנוגע לעולם שמחוץ לארון הספרים התורני הוא מנוי שעשיתי לספריה העירונית בירושלים (שם גם זכיתי להכיר את ספרך.) ומשך די הרבה זמן עוד בהיותי בחור ישיבה מן המניין הייתי קורא מכל הבא ליד, מריצ'ארד דוקינס וכריסטופר היצ'נס, ועד פילוסופיה יהודית עכשווית וכו' כמובן שהיו עוד דברים שהשפיעו אך אני חושב שמה שציינתי זה החלק המרכזי.

מהבחינה הזאת אני די במלכוד מבחינת עולם השידוכים, כי השדכנים שאינם מודעים לשינוי הפנימי שעברתי )מבחינה וויזואלית אני נראה חרדי לכל דבר ועניין) מציעים הצעות שממש לא מתאימות למקום שבו אני נמצא, ושדכנים שמודעים לכך שמשהו בי השתנה (אף אדם בעולם לא יודע על גודל השינוי) מציעים הצעות שיכולות היו להתאים, אך בדרך כלל כבר בשלב הבירורים הבחורה שומעת על המראה החסידי שלי ונרתעת מכך, ובמקרים בודדים מאוד אני מצליח להגיע לפגישה שבה הבחורה רואה את המראה וחושבת וודאי לעצמה בלי להגיד לי "אוי, מה הסיפור של השדכן שהציע לבחורה כמוני בחור חסידי," וקצת קשה לי בפגישה ראשונה להבהיר לבחורה שהמראה שלי לא משקף את הפנימיות שלי, 

אם היה לי מעט אומץ הייתי עושה איזה שהוא שינוי במראה החיצוני שלי, אבל א, כפי שכתבתי אני לא אמיץ, מאוד קשה לעשות שינוי אל הלא נודע, מכיוון שהלבוש הוא חלק מה DNA שלי. ואני גם לא ממש בטוח שאחרי שאני אעשה שינוי העניינים יראו אחרת, אבל ברור לי שאם תהיה בחורה שתסכים להיכנס איתי אל מתחת לחופה בתנאי לשינוי במראה אני אסכים לכך ללא בעיה.

.

בעולם אידיאלי הייתי יכול לצאת עם בנות מכל קצוות הקשת האורתודוקסי, ולעשות את השינוי שבו המיועדת חפצה לאחר שבירת הצלחת, אך בעולם המעשה זה לא עובד כך.

בעולם הפנטזיה אני חולם על נסיכה שלמרות המראה החיצוני שלי תצליח להבין את המורכבות שלי ולקבל אותה, ואולי אפילו להינות ממנה, אך בעולם המציאות העניינים שונים .

בחנוכה לפני שנתיים השתתפתי בפסטיבל "דוק אביב" והוקרן שם סרט דקומנטרי על זוגות שמורכבים מבני זוג דתיים וחילונים, ולאחר מכן התקיים דיון בנושא, וחשבתי לעצמי האם זה יכול היה להתרחש גם בין בני זוג מהמגזר החרדי והדתי, אני יודע שהציבור החרדי כחברה לא יקבל את זה לעולם מכיוון שאינו ליברל דיו, אך מה לגבי הפרט? האם זה אפשרי? ידוע לי שאחייניתו של האדמו"ר מאמשנוב נישאה לבחור דל"י, אמנם הורמו קצת גבות כאשר זה קרה, אך למיטב ידיעתי הם חיים כיום בשקט ובשלווה. ומה דעתך בעניין? נישואים מהסוג הזה יכולים להצליח ?

בנוגע לעולם השידוכים, תראי, יש בזה המון ניאונסים, וזה מאוד משתנה בין תת מגזר אחד למשנהו בציבור החרדי, כאשר גם גיל המשודכים הוא פקטור באיך השידוך מתנהל.

באופן אישי אני התחלתי את עולם השידוכים בגיל 21 מכיוון שחיכיתי לאחי, זהו גיל מבוגר במגזר החרדי לכל הדעות, ורוב חברי היו נשואים כאשר יצאתי לפגוש בחורה לראשונה. בגדול יש המון דברים שדומים לצורת ההתנהלות בציבור הדתי לדעתי, למעט העובדה שבציבור החרדי זה משהו יותר אפוף מסתורין שאף אחד כמעט לא מדבר עליו, אני זוכר שכאשר התחלתי את לימודי באוניברסיטה חבר דתי סיפר לי שהא יוצא בערב לדייט, ואני ממש התחלחלתי ולא הבנתי איך הוא מספר לי דבר שבישיבה שבה אני לומד הוא ממש סוד כמוס עד לרגע שבירת הצלחת.

ובכן, כשהייתי צעיר יותר השידוך היה מתנהל בצורה כזו, השדכן היה מצלצל, מציע את הבחורה המדוברת, לפעמים זה היה אחרי שהשדכן דיבר עם משפחת הבחורה ולפעמים לפני. לאחר מכן מתחיל מסכת בירורים על המיועדת, בירורים מתישים ברמת המיקרו שכוללים כמעט הכל, מידות, רמה רוחנית, מראה חיצוני, מצב כלכלי, מצב בריאותי, תסביכים מהילדות וכ'ו וכ'ו. אין פרמטר ברור לבחור/ה טוב/ה, אצל כל אחד זה שונה, ותלוי בטיב ה"סחורה" שהמברר מחזיק בידיו. בשלב הזה הרבה מהשידוכים היו נופלים, מכיוון שהדעה הרווחת בציבור החרדי בכלל ובציבור החסידי בפרט היא שלא להפגיש סתם בחור ובחורה, (לעניות דעתי לא נכון לעשות כך). לאחר שעוברים את משוכת הבירורים עוברים לפגישה, בגילאים צעירים בציבור החסידי נהוג להיפגש רק בבית הבחורה או בבית של קרובת משפחה/ חברה אם המצב אינו מאפשר ישיבה בבית. הפגישה הראשונה בדרך כלל מאוד טכנית וכוללת את מה שאת מכנה "הפרוטוקול" ורק לעתים נדירות גולשים בשיחה מעבר למשפחה, לימודים, עבודה, תחביבים. בפגישות מתקדמות יותר משוחחים על קצה המזלג על אמונה, חינוך, ודברים קצת יותר עמוקים, אך עדיין ברוב המקרים הכל טכני מאוד, בדרך כלל בחוגים היותר פתוחים נפגשים משהו כמו ארבע חמש פגישות עד שמקבלים החלטה חיובית. אך הרבה מהשידוכים יורדים לאחר פגישה ראשונה.
 

כיום לפחות אצלי המצב קצת שונה ממה שתיארתי, אני מברר על הבחורה ברמת המאקרו בלבד, ואני בדרך כלל נפגש בבתי מלון או במקום פתוח אחר, ואני אהיה זקוק ליותר פגישות על מנת להחליט. אך עדיין הכל מתנהל אצלי דרך שדכנים. 

אני חייב להדגיש שכל מה שכתבתי כתבתי מנקודת המבט שלי, אך אני מקווה שברור לך שאני מייצג רק תת מגזר בחברה החרדית. בציבור הליטאי הדברים שונים, ובציבור החסידי החזק הדברים שונים שבעתיים. כמו כן, אין לי בעיה עם המגזר החרדי, וחשוב לי לציין, אין בי טיפת ביקורת או כעס על המגזר, כך הוא בחר לחיות וזו זכותו, אני הוא זה שצריך לעשות את השינוי אם לא מתאים לי דרך החיים. אבל אני עדיין מאמין בבורא עולם ונוח לי בחברה שבה אני חי.