מורה לספורט נזכרת בפעם הראשונה...

נזכרתי בפעם הראשונה שלי. נשמע דרמטי, אה? לא ממש.

הוא היציע לי לצאת איתו כשבכלל לא ידעתי מזה גבר. כלומר, אף פעם עד אז לא היה לי קשר קרוב כלשהו עם גבר בגילי (שלא לדבר כמובן על גבר מבוגר ממני).

הכרתי אותו זה זמן מה מרחוק, ומעולם לא חשבתי עליו בהקשר רומנטי. אני חייבת לומר שאפילו שהייתי חסרת ניסיון גברי לחלוטין, עדיין היו לי פנטזיות רומנטיות. חיפשתי בעיני בן זוג, למרות שלא בדיוק ידעתי מה אני אעשה כשמישהו לבסוף ייגש אלי.

אז כשהוא ניגש, בסופה של מסיבה, הסמיק כהוגן (היה לילה, לא ראיתי אותו מסמיק אבל הוא סיפר לי אחר כך), והיציע לי לצאת, כל מה שעבר לי בראש זה "אני לא סובלת את הבושם שלו. הריח הזה עושה לי בחילה" וגם קול קטן שהידהד בראשי ואמר לי "מה אכפת לך? צאי איתו. לפחות תצברי ניסיון. תדעי מה זה לצאת עם גבר".

הייתי קטנה ותמימה, אבל רציונלית מאד. הסכמתי רק כדי לקבל צ'אנס "להתגלח על הזקן" של מישהו, כדי שבפעם הבאה אני כבר אכיר את הסיטואציה מקרוב.

דווקא היו לו נתונים טובים. רואה חשבון, מרוויח טוב, נחמד באופי וחסר דאווינים. אבל אל תשאלי אותי איך, ידעתי שהוא לא מה שאני רוצה, ידעתי עוד לפני שידעתי מה זה גבר. אינטואיציה או איך שלא תקראי לזה. אינטואיציה שהיום, אחרי שהיא נהרסה ושאני כבר לא סומכת עליה, הייתה נקייה ואמיתית, כי זו היתה הפעם הראשונה.

מיסכן, באותה הפעם הראשונה גם למדתי איך זה מרגיש לפגוע ברגשות של אדם. לנפץ לרסיסים את הציפיות והמגדלים שהוא בנה.

באמת שלא התכוונתי לפגוע בו, והאמת שלא עשיתי הרבה כדי לעודד אותו, אבל כשלבסוף אזרתי אומץ ואמרתי לו שאני נפרדת, הוא סירב להבין את המסר, ואני מצידי, הרגשתי מה זה לתקוע חץ בליבו של אדם שלא עשה כל רע. שבסך הכל רוצה להתחתן איתך.

מאד עברו הרבה מים בירדן, אבל אותו אני עדיין זוכרת. אני גם תוהה (ואולי את בתור חוקרת מוח תוכלי להסביר לי את זה) על תפקידו של הבושם הדוחה, בכל מהלך השיפוט שלי. מעולם לא אמרתי לו שאני לא סובלת את הבושם שלו. עד היום הוא לא יודע :), אבל האם בושם משקף אופי של אדם?

האם כשאדם בוחר בושם שדוחה אותי, אומר בהכרח שגם משהו בו דוחה אותי?

מה שהייתי אומרת לו היום, לו היה לי אז את הניסיון של היום, זה קודם כל להחליף בושם (הייתי אומרת לו את זה בלי לפחד, כמו אז, לומר את שלי), ודבר שני הייתי אומרת לו, ובכלל לגברים של היום, שנשים צריכות את זה קצת יותר לאט. שצריך לתת לבחורה את הקצב שלה בקשר זוגי, ולא למהר לכפות עליה את ההכרזות הזוגיות או את המגע. תנו לה לעכל את התהליך לאט לאט וככל שתהיו יותר סבלניים ויותר מבינים, היא תרגיש יותר בטוח ותיפתח אליכם ביותר נכונות.