11.8.2009
אני כותב את זה לפני צניחה. אני קצת עייף ומבואס מהמתח הזה שלפני
הצניחות. פעמיים הכינו אותנו לתרגיל שבסוף לא יצא אל הפועל. אני יושב כאן עם כל
הציוד עלי ועדיין לא יודע אם אני בסוף קופץ מהמסוק הזה היום או לא.
החלטתי לנצל את הזמן המבוזבז שלי כאן ואם אני לא יכול לפגוש אותך, אז
לפחות לכתוב לך. במובן מסוים קל לי יותר לכתוב, את מה שאני לא מעיז להעלות בינינו
עדיין, ולסדר לי בראש כל מיני מחשבות ולשתף אותך בהן.
העניין העיקרי שמעסיק אותי הוא שממש טוב לי איתך. את שונה מכל הבחורות
האחרות שהיכרתי עד היום וזה עושה אותי מאושר כי איתם לא ממש הסתדרתי.
מה שמוביל לזה שברור לי שאני רוצה להמשיך את הקשר איתך אבל אף פעם לא
הייתי במצב הזה כך שאני לא יודע מה עושים עכשיו? האם אני אמור לדבר איתך על זה?
לזרום ולתת לדברים להתפתח? אני אפילו לא יודע מה אני מחפש בעצם זה שאני מעלה את
הנושא ואם זה תורם בכלל לקשר או הורס.
גם זה שאני בצבא עכשיו קצת מתסכל אותי, כי זה קובע את הזמנים שאנחנו
יכולים או לא יכולים להיפגש. כאילו מישהו עומד מאחורינו עם שעון ומודד לנו את
הזמן, ואני לא יכול להיות לגמרי חופשי, אבל אולי בתור התחלה זה טוב לקחת את זה
במנות קטנות.
עוד משהו שאני שואל את עצמי זה איך את מדמיינת לעצמך את הבחור שאת
רוצה לצאת איתו? האם טוב לך עם הקשר בינינו (אולי מוקדם מידי לשאול את השאלה הזאת),
האם אני הטיפוס שלך? אולי יש משהו שאת רוצה שאעשה ולא אומרת?
הייתי רוצה מצד אחד לשמוע את הצד שלך, ומצד שני לא יודע אם לשאול.
אולי זה ירתיע אותך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה